הרי מערב השומרון שגובהם כ-500-600 מ' ממישור החוף התברכו באדמה פוריה וגשמי ברכה מרובים וכתוצאה מכך הם עשירים בתופעות קרסטיות שונות. הרי השומרון מורכבים משכבות סלעי גיר ודולומיט עיליות המתאפיינות בתופעות קרסטיות רבות של חללים וסדקים גדולים בשכבות הסלע המאפשרים את חלחול מי הגשמים לעומק האדמה. מתחת לשכבות אלו מצויים שכבות סלעי חוואר אשר אטומים לחלחול מים וגורמים להתקוות מאגרי מי תהום גדולים בחללי שכבות הסלע שמעליהן. מאגרי מי התהום העשירים מתחת להרי השומרון הם מרכיב מרכזי של אקוויפר ההר שהוא מאגר מי התהום הגדול בישראל וממנו נשאבים כ-350 מליון מ"ק מים בשנה לשימוש אזרחי מדינת ישראל.
התהליך הקרסטי בסלעי גיר ודולומיט, הקרוי על שם אזור קארסט בסלובניה בו הוא מצוי לרוב ונחקר רבות, הינו תופעה גיאולוגית של המסה, שטיפה והשקעה מחדש באמצעות מים. מי הגשמים המחלחלים דרך סדקי הסלעים ממיסים אותם לאורך זמן ומרחיבים את הסדקים לחללים גדולים יותר של מערות גדולות ופירים עמוקים אנכיים. המערות הן לעיתים בתצורת פעמון חלול גדול עם פתח צר המוביל אליו, ולעיתים מערות גדולות מאד מרובות חללים גדולים וחדרים המקושרים ביניהם במחילות אופקיות ופירים אנכיים. התאדות המים המחלחלים עתירי המינרלים וגיר מומס במערות הקרסטיות גורמת להשקעה מחדש של הגיר במשקעי מערות בתצורות רבות ומרהיבות של נטיפים, זקיפים ופניני מערות.
תהליך התמוססות הסלעים והרחבת הסדקים והחללים, עשוי לגרום להתמוטטות מערות וחללים והיווצרות של בולענים (דולינות) בהם נחשף חלל המערה לאויר העולם כבור גדול ובתחתיתו מצויים שארית קירות המערה המתמוטטת. התמוטטות מערה גדולה וארוכה בתצורת צינור תת-קרקעי תיצור עמק מוארך בעל צנירים משני צדדיו, שהם מצוקים גבוהים בעלי שיפוע שלילי והיוו את קירות המערה שהתמוטטה.
ואכן, הרי מערב השומרון באזור קרני שומרון ונחל קנה מתאפיינים באתרי טבע קרסטיים מרובים של מערות נטיפים גדולות, בורות עמוקים אנכיים – בור הנקרא גם קמין קרסטי [הוטה], בולענים גדולים וצנירים גבוהים, אשר ההנאה מפלאי טבע אלו משובצת בסיורים ואפשרויות התיירות השונות המוצעות למבקרים באזור.
